נספח סביבתי למתקן סולארי ומתקני אגירת אנרגיה – דרישות, גורמים מאשרים ולוחות זמנים

ישראל בעיצומה של מהפכת האנרגיה המתחדשת: אלפי פרויקטים סולאריים ומאגרי BESS (Battery Energy Storage System) נמצאים בשלבי תכנון ורישוי בכל רחבי הארץ. אך בין החזון לבין החיבור לרשת – עומד הליך הרישוי הסביבתי. מי שמכיר את הכללים מתקדם. מי שלא – נתקע.

נספח סביבתי לפרויקט סולארי שונה במהותו מנספח לבנייה עירונית: גורמי האישור שונים, מסמכי הבסיס שונים, ולוח הזמנים עשוי להיות מורכב יותר – בייחוד כאשר מדובר בקרקע חקלאית, קרקע ממשלתית (רמ"י) או אזור בעל ערך נופי.

מה הוא נספח סביבתי למתקן סולארי?

נספח סביבתי לפרויקט סולארי הוא מסמך מקצועי המוגש כחלק מבקשת ההיתר או התב"ע, ומפרט את ההשפעות הסביבתיות של המתקן ואת אמצעי ההפחתה המוצעים. הנספח נדרש על ידי ועדות התכנון, המשרד להגנת הסביבה, ולעיתים גם רשות האנרגיה ורמ"י.

בניגוד לנספחים עירוניים, כאן הדגש הוא על: השפעה ויזואלית ונופית, השפעה על שטחים פתוחים ומערכות אקולוגיות, ניקוז וסחיפת קרקע, ואצירה ופינוי של פסולת לאורך מחזור חיי המתקן. עבור מתקני BESS – נדרשות גם הערכות סיכון (חומרים מסוכנים) ותוכניות חירום.

מתי נדרש נספח סביבתי לפרויקט BESS?

לכל מתקן BESS בעל קיבולת מעל 1 מגה-וואט-שעה נדרש תסקיר סביבתי מסוים. ברוב המקרים, נספח סביבתי מלא נדרש כאשר:

• המתקן ממוקם בתחום תכנוני הטעון אישור מיוחד – שמורת טבע, שטח פתוח מוגן, גן לאומי, קרקע חקלאית מסווגת.
• קיבולת האגירה עולה על 5 מגה-וואט-שעה – הסף שמחייב בדרך כלל גם הגשה לוועדה המחוזית.
• המתקן צמוד או משלים מתקן סולארי קרקעי – אז הנספח כולל את שניהם כמערכת אחת.
• דרישת רמ"י או רשות החשמל – כחלק ממכרז או הסכם חכירה מיוחד.

להרחבה על לוחות הזמנים הספציפיים בתהליכי אישור כאלה, ראו את המדריך לתכנון לוח זמנים ברישוי.

מי הגורמים המאשרים?

אחת המורכבויות הגדולות בפרויקטים סולאריים היא ריבוי הגורמים המאשרים. בניגוד לבנייה עירונית שם הוועדה המקומית היא בדרך כלל הגורם המרכזי, כאן מעורבים לרוב:

ניהול מקביל של כל הגורמים האלה – במקום טיפול סדרתי – הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לקיצור לוח הזמנים. זה בדיוק תפקידו של מנהל הסביבה ONSITE שמתאם בין כל הגורמים לאורך כל שלבי הפרויקט.

מה כולל הנספח הסביבתי?

נספח סביבתי לפרויקט סולארי / BESS כולל בדרך כלל את הפרקים הבאים:

• סקר בסיס סביבתי – מיפוי הערכים הסביבתיים הקיימים: בית גידול, צמחייה, בעלי חיים, ניקוז, קרקע.
• הערכת השפעה ויזואלית ונופית – סימולציות ראייה ממרחק, השפעה על אופי הנוף הפתוח.
• ניהול קרקע וניקוז – מניעת סחיפה, הסדרת ניקוז, שמירת מרקם קרקע חקלאית.
• ניהול פסולת ומחזורה – תוכנית לטיפול בפאנלים, סוללות וחומרים נוספים לאורך מחזור חיי המתקן.
• הערכת סיכונים (BESS) – ניתוח סיכוני שריפה, כימיקלים, ותוכנית חירום.
• תוכנית שיקום לאחר פירוק – הצהרת ערבות לשיקום הקרקע לאחר תום תקופת ההפעלה.

לוח זמנים ועלויות

לוח הזמנים לאישור נספח סביבתי לפרויקט סולארי / BESS תלוי מאוד בגורמי האישור ובמורכבות הפרויקט. עם זאת, ניתן לקבוע מספר נקודות ייחוס:

• הכנת הנספח – 4 עד 8 שבועות (בהתאם לגודל המתקן ולזמינות מידע הבסיס).
• אישור ועדת תכנון מקומית – 2 עד 4 חודשים.
• תהליכי רמ"י – 6 חודשים עד שנה ויותר, בייחוד בפרויקטים במסגרת מכרז.
• אישור המשרד להגנת הסביבה – 1 עד 3 חודשים (לרוב מקביל לוועדה).

לגבי עלויות – ראו את המחירון המעודכן לנספחים סביבתיים. עלות הנספח הסביבתי לפרויקט סולארי נעה בטווח רחב, בהתאם לגודל, לסוג הקרקע ולמספר הגורמים המעורבים.

טעויות נפוצות בהגשת הנספח

על בסיס ניסיון מעשי בפרויקטים סולאריים ו-BESS ברחבי הארץ, אלה הטעויות שגורמות לעיכובים הארוכים ביותר:

• הגשה לגורם אחד מבלי לתאם עם האחרים – מביאה לדרישות סותרות מגורמים שונים בשלב מאוחר.
• הכנת הנספח ללא סקר בסיס עדכני – ועדות תכנון דוחות נספחים המבוססים על נתוני GIS ישנים.
• התעלמות מנושא מחזור סוללות – המשרד להגנת הסביבה דורש בהגברה תוכנית מחזור מפורטת עבור מתקני BESS.
• הגשה ללא ייפוי כח מול רמ"י – מאריכה את תהליך האישור בחודשים.
• פגיעה ב"שטחים פתוחים" ללא תכנון מקדים – עשויה לחייב הכנת תסקיר השפעה על הסביבה (תה"ס) מלא.